"2001 אודיסאה בחלל" הוא סרט על האנושות כולה, שלא יעבדו עליכם. מתחילת האנושות, ההתחלה שלנו, ועד הסוף הבלתי ידוע והבלתי פתור. "2001 אודיסאה בחלל" מציג את פחדינו. את הפחדים של היצור האנושי. הוא מציג את הצרכים האנושיים, את הרצון האנושי והמוכר לנו לחקור, לדעת, לשאול, לנסות, לשרוד, לנסות לשרוד, את השליטה האנושית שיש לבני אדם על טכנולוגייה והשליטה הטכנולוגית שיש למכונות על בני אדם. הוא מציג על ידי אלמנטים מטאפוריים רבים את הקשר של האנושות עם אלוהים, כיצד בני אדם רואים את אלוהים (למתעניינים, בסרט המונוליט מתאר את אלוהים: דבר סתום, סגור, בלתי ידוע, שבני אדם עושים הכל כדיי לחקור עליו) ואת הקשר של אלוהים איתנו (כיצד אלוהים רואה את בני האדם, מוצג בצורה מדהימה בסצנה האחרונה והאגדית). הוא מציג את הקשר של בני אדם אחד עם השני, הוא מציג את החיפוש האנושי אחר דבר אחד: תשובות, ואת השאלה השגורה בבני אדם מרגע היוולדם: "מה זה?". ואני בטוח שכולם שאלו בסרט, המון פעמים, "מה זה". או "מה לעזאזל אני רואה כאן". גם יכול להיות.
הסרט עצום מבחינה וויזואלית, על זה אף אחד לא יוכל להתווכח. הוא גם נחשב אצלי כסרט הכי יפה וויזואלית שאי פעם ראיתי. קובריק נותן המון מקום למראה בסרט הזה. דקות שלמות מוקדשות לצילומי נוף מרהיבי עין, צילומי לווינים, צילומי שמיים, צילומי כוכבים, צילומים יקומיים ועוד ועוד ועוד. צילומי כוח המשיכה הם הצילומים שבאמת הדהימו אותי. קובריק עשה טריקים לצופים: בצילומי כוח המשיכה הוא בעצם שיחק עם זוויות המצלמה כדיי לעורר תהייה אצל הצופה. "מה זה". קומפוזיציות מצלמה מורכבות, שרק קובריק יכול להגות אותן בראשו.
במהלך הסרט אנו נחשפים אל 'האל', מחשב בעל אינטיליגנצייה האחראי על פעולותיה ותפקודה של האודיסאה בחלל. האל הוא עוד אלמנט מטאפורי שקובריק השתמש בו הבא לתאר את הפחד האנושי מתאוריית "המחשב יקום על יוצרו", פחד שהוצג אגב יפה מאד בסדרת האקשן "שליחות קטלנית". האל מדבר עם האסטרונאוטים בדיוק כמו שבני אדם מדברים אחד עם השני. הוא מחלק מחמאות כמו בני אדם, הוא דן איתם כמו בני אדם, וכמו בני אדם: הוא בוגד. לפעמים. סיפורו של האל מעורר תהייה ושאלות רבות אצל הצופים, כיצד ייתכן שהאל, שהוא יצור (אפילו אי אפשר לקרוא לו כך) ממוחשב לכל דבר, מפתח רגשות בדיוק כמו בני אדם ("I`m afraid, Dave")?
"2001 אודיסאה בחלל" הוא סרט עוכר שלווה, מפחיד ומטריד, אף על פי שהוא נראה מבחוץ סרט של נשיונל גאוגרפיק. הסצנות הביזאריות שמוצגות בו יכולות להפחיד כל בנאדם, במיוחד החלק הפרהיסטורי, הסצנה האחרונה, הסצנה המזעזעת של האל (מי שראה את הסרט, מבין) ועוד. לא מתאים לכל אחד.
סטנלי קובריק עושה שימוש במוזיקה קלאסית ברוב הסרט. המסע מכדור הארץ לירח נערך לצליליה של "הדנובה הכחולה", הסרט מתחיל בהשמעה של הפואמה הסימפונית ועוד המון דוגמאות. כדרך אגב: ב"תפוז מכני", סרט שיצא ב-1971, קובריק לוקח את השימוש במוזיקה הקלאסית ומרכיב אותה על סצנות אלימות חולניות.
השאלה הנפוצה ביותר בקרב אנשים שצפו ב-"2001 אודיסאה בחלל" לבין עוד אנשים שצפו ב-"2001 אודיסאה בחלל" היא: "איך לא השתעממת?!". ובכן, אני חושב שלמרות שאודיסאה סרט איטי (וזה דווקא מה שעושה אותו מיוחד, אל תקחו את הדבר שאמרתי כנגדו), הוא מרתק והוא מדהים. אני לא השתעממתי לשנייה בו, יש משהו שמנע ממני לסגור את הסרט בצפייה הראשונה, מין התרתקות ומסירות למתרחש על המסך. סרט שלא מתאים לכל אחד, לא כל אחד יבין אותו ויוכל להתחבר אליו.
לסיכום: "2001 אודיסאה בחלל", אחת מיצירות המופת היותר מופתיות של קובריק, אחד הסרטים החשובים בהיסטורייה, מדהים ויזואלית, עמוק ובעל אלמנטים מטאפוריים לדברים רבים באנושות, צילום מדהים, איכות משחק אדירה, תפאורה מרהיבה, בימוי מדוייק וגאוני כמו שקובריק יכול לעשות, מרתק, פילוסופי, פסיכולוגי ופורץ דרך ברמה משמעותית.
עובדות מעניינות:
-
קיימת קונספידרצייה האומרת שהנחיתה הראשונה על הירח, שארעה בשנת 1969 (שנה
לאחר צאת הסרט) לא התרחשה אלא הנחיתה הייתה עוד סצנה שצילמו בסט הסרט. אני
לא מאמין בזה, במצב הויזואליות של הסרט אפשר בהחלט לטעות.
תודה.
השבמחק