כוכב הקופים / Planet of the Apes: ביקורת.
סביר להניח שאם עושים רשימה של סרטים פורצי דרך, "כוכב הקופים" מ-1968
צריך להיות כלול בה בין המקומות הראשונים. הסרט, "כוכב הקופים" מ-1968
בכיכובו של צ'רלטון הסטון, מגולל את סיפורם של שלושה אסטרונאוטים אשר הגיעו
בטעות (כתוצאה מהתרסקות) אל מן כוכב מוזר. כוכב מוזר אשר נשלט בידי...
קופים. כן, קופים. אבל לא סתם קופים - קופים עם אינטיליגנצייה דומה במיוחד
לזו של בני האדם, אינטיליגנצייה אשר מאפשרת יכולת דיבור. האסטרונאוטים מיד
מבינים, שהקופים הללו, לא ממש מחבבים בני אדם.
כשאמרתי "שכוכב הקופים" הוא סרט פורץ דרך, ממש לא התכוונתי שהוא פורץ דרך
מבחינת תפאורה, סוגי משחק, עיצוב (טוב, אולי קצת מבחינת עיצוב), דיאלוגים,
אפקטים מיוחדים או כל מונח קולנועי אחר. התכוונתי שהוא פורץ דרך מבחינת
הנושא שבו הוא עוסק, פורץ דרך מבחינת הסרטים העוסקים בפסיכלוגיה.
הפסיכולוגיה ששואבת אותך אליה מתחילת הסרט - היא לא בהכרח פסיכולוגיה אחת.
כל אחד יכול להבין את הפסיכולוגיה הזו בצורה אחרת. יש כאלו שיוכלו להבין
אותה בצורה משעשעת, יש כאלו שיכלו להבין אותה בצורה דרמטית ואפילו מצמררת.
אבל זה לא העיקר, העיקר שאכן יש בסרט הזה פסיכולגיה, שהיא אכן פורצת דרך
מאוד לעומת הסרטים העוסקים בפסיכולוגיה שקדמו לסרט זה.
"כוכב הקופים" זו חוויה מעולה ובלתי נשכחת, אך מצד שני מאוד משונה. בואו
נגדיר אותה כמסקרנת, מהנה אבל לא הכי נוחה. הסיבה להגדרות האלה היא כמובן
שהסרט מראה, כביכול, את נקודת מבטם של חיות נחותות מאיתנו שולטות עלינו,
לעומת המציאות - שאנחנו שולטים בחיות נחותות מאיתנו. לבן אדם אחד החוויה
הזאת יכולה להיות די מעיקה ולא נוחה, ולבן אדם אחר (שזה אני) היא יכולה
להיות מאוד מסקרנת, מהנה ותורמת המון חומר למחשבה, שאין ספק, לדעתי, שזה
חומר למחשבה נחוץ מאוד לכל אדם באשר הוא.
את האמת - קשה מאוד לא להתחבר לסרט הזה. כי מאחורי כל הפסיכולוגיה הזאת
שפירטתי עליה עכשיו (שכנראה גרמה לסרט להישמע כבד מאוד) הוא מלא בשנינות,
דמויות חמודות שקשה לא להתחבר אליהן, נופים מרהיבים אשר מוסיפים לחוויה
וגורמים לה להיות הרבה יותר אמינה, משחק אמין ביותר, עיצוב מדהים, בימוי
גאוני, תסריט מצוין אך מאוד אכזרי, תפניות עלילתיות יוצאות מן הכלל
ועוד... רוב הסיכויים לא תמצאו את עצמיכם מעופפים או מרגישים משועממים
ביצירת המופת הפורצת דרך הזו.
לסיכום: סרט מספק. אפילו מספק מאוד. אני מאמין שמעטים הם אלו שייצאו מהסרט
בלי הרגשת סיפוק נפלאה. תצפו בקלאסיקת המדע בדיוני הזו, אתם לא תתחרטו.
סרט גאוני וסוחף. מושלם להגדרתי.
-------------------------------------------------------------
מחבר הביקורת: דוד טייב.
ביקורת מצויינת, תודה רבה.
השבמחקהסרט מתאר בצורה קונספקטואלית עולם שמתנהל באופן "הפוך על הפוך": הקופים הם האנשים האינטילגנטיים, השולטים, הקובעים, המחליטים, הנבונים, האלימים והדמויננטים, ואילו בני האדם לעומת זאת הם המונוגוניסטים, הנחותים, המסוכנים והטיפשים שמושיטים ידיים מהכלוב כדיי לקבל אוכל. אירוני.
בכל מקרה, אם להגיד את האמת, הסרט אותי דווקא קצת אכזב. ציפיתי יותר מדיי למאסטרפיס. שלא תבינו אותי לא נכון, הפסיכולוגייה, האירונייה והפילוסופייה שבסרט מצאו חן בעיני מאד, אבל עדיין היה בו משהו חסר. תחושת פספוס רצינית.
אבל... סרט טוב.
ו-2001 אודיסאה בחלל לוקח אותו בהמון בחינות.
סרט פשוט מדהים, בלי שום התייחסות לתקופה שבה הוא נוצר, הוא פשוט שינה לי את כל דרך ההסתכלות על החיים, והסוף שלו היה בין הסופים החזקים ביותר שיצא לי לחוות, אני מקבל את תחושת התדהמה הזאת לעיתים מאוד רחוקות.
השבמחקביקורת מעולה