יום ראשון, 5 באוגוסט 2012

אמילי / Le fabuleux destin d'Amélie Poulain: ביקורת.


אוקיי, לאחר השוק שחטפתם בגלל השם הארוך של הסרט הזה נוכל להתחיל בביקורת. הסרט "הגורל הנפלא של אמילי פאולן", או במילים אחרות "אמילי", מספר את סיפורה של... אמילי פאולן. דהה. אמה של אמילי מתה בלידתה ואביה מעולם לא חיבק אותה. מעולם לא חיבק אותה? לא נגע בה. אביה נגע בה אך ורק בבדיקות החודשיות של אמילי. אמילי מאד התרגשה כשאביה נגע בה, מה שגרם לליבה לפעול מאד במהירות ואביה סבר שהיא סובלת ממחלות לב. מה שגרם לכך שאת ילדותה היא בילתה, כמעט כל הזמן, בביתה, מרוחקת מילדים אחרים. בדידות זו גרמה לאמילי להיות ילדה מופנמת עם עולם משלה והחברים היחידים שהיו לאמילי היו החברים הדימיוניים שלה. בקיצור, דוני דארקו בגרסה הצרפתית. סתם.

לאחר זמן, אמילי גרה בדירה קטנה בפריז ועבדה בחנות שמנוהלת על ידי אשת קרקס לשעבר. הכל טוב ויפה עד שיום אחד אמילי מגלה בדירתה קופסת עץ קטנה עם חפצים שנראים כמו חפצים עם ערך סנטימנטלי ששיכים למישהו. אמילי מבינה שקופסת העץ הזו שייכת לדייר הקודם שגר בדירתה, והיא מנסה לאתר אותו. מאותו הרגע אמילי מחליטה שאם היא מאתרת את אותו דייר - היא תקדיש את חייה לעשות מעשי חסד לאנשים. ואכן היא מוצאת את אותו דייר ומחליטה, כמו שאמרתי, לעשות מעשים טובים. הבחורה נפלאה, לא?

כיף, כיף, כיף, כיף. "אמילי" הוא סרט כיפי, פשוטו כמשמעו. קודם כל, ואני חושב שכבר הבנתם את זה, הוא סרט הזוי. הדיאלוגים, תנועותיה החדות של המצלמה, הדמויות, הפלאשבקים: הכל כאילו נלקח מעולם מקביל, לא ריאליסטי. וזה בדיוק מה שכיף בו. אני באופן אישי לא הייתי מסוגל להוריד את העיניים מהמסך.

אבל הטעתי אתכם. "אמילי" הוא סרט חכם, לא רק הזוי ומהנה. הוא מציג ומדבר בצורה עדינה על נושאים כבדים. עימות עם המציאות, השתנות, בניית רבד מציאותי חדש על פי עצמים ותקריות, אפיון דמויות על ידי "אוהב ולא אוהב" (דוגמה: 'זה הוא אביה של אמילי. הוא אוהב X, הוא לא אוהב X') - נקודת מבטה של אמילי, האדם מורכב מאהבה וחוסר אהבה. מעניין. אחד הדברים שבאמת הדהימו אותי ב"אמילי" זה אלמנט ההשתנות. המקום שנתנו להשתנות שמתחוללת אצל אדם, בסביבה. כי על מה בעצם, ת'כלס, הסרט מדבר? דמות אחת שמשתנה עקב מעשים אפקטיביים לסביבתה, יציאה מהמסגרת של "אני ורק אני".

המשחק ב"אמילי" אדיר. אודרי טוטו שחקנית נהדרת, אחת האהובות עליי. ובכלל - המשחק שם, של רוב הדמויות, הוא מקסים. פנומנאלי. והסאונדטראק נהדר אגב!

לסיכום, "אמילי" סרט נהדר, נוגע ללב, מצחיק, מהנה, הזוי, חכם, עמוק ו... נהדר, פשוט נהדר. אין מילים אחרות. אם לא ראיתם רוצו לראות כמובן. יעביר לכם בכיף את הזמן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה