סביר להניח שכולכם, חובבי הקולנוע למינכם, צפיתם בסרטו המפורסם של קובריק "תפוז מכני". הרי איך אפשר לפספס אותו? הוא מוזכר בהמון אתרי סרטים, יש לו המון מחוות, הוא אחד הסרטים המדוברים בימיו ובימינו ותמונתו של אלכס עם שפיצים בתוך העין נמצאת כמעט כל הפעמים בכתבות-אנטי-שטיפת-מוח של Ynet. אז למה הסרט בעצם זוכה לכל כך המון כבוד ודיבורים בהיסטוריה הקולנועית? האם באיזה שהוא שלב הוא ידעך, או שתמיד ייזכר בגלל האלימות הגרפית והפריצת דרך שהוא הביא? ולכיוון אחר: מה בכלל המשמעות שלו?! אתחיל מההתחלה. אני אהיה נחמד ואעשה חסד לאלו מכם שכבר הספיקו לשכוח:
אלכס וחבורתו הם חבורת פושעים שאונסים, שודדים, גונבים, רוצחים ושותים חלב. בעיקר בלילות. דמותו של אלכס מוצגת באופן נרכיסיסטי - הוא אלים, יש לו אובססיביות למוזיקה קלאסית ואלימות קיצונית, הוא הדומיננטי בחבורתו והוא שם ריסים מלאכותיים על עין ימין. לילה אחד, במהלך אחד השודים השגרתיים בבית של אישה מבוגרת שמסתיים במותה, חבורתו של אלכס בוגדת בו ואלכס נתפס על ידי המשטרה. בצער רב הוא נשלח לבית הכלא המחוזי. לאחר ככמה שבועות בבית הכלא מתנדב אלכס לניסוי ממשלתי אשר מטרתו לעשות חסד עם הפושעים. "שינוי המתג הבינארי". אלכס הולך לעבור סדרה של טיפולים שבסופם הוא ייצא אדם חדש. לא אלים, לא נרכיסיסטי ולא אובססיבי לאלימות, וכשיסתיים הטיפול הוא הולך לקבל חנינה ולצאת מבית הכלא. אבל השאלה היא, איך? איך מונעים ממנו להיות אלים?
פשוט מאד. פשוט צריך... לאחד. הניסוי הממשלתי צרף את שני האובססיות הגדולות ביותר של אלכס, אלימות ומוזיקה קלאסית, והקרין אותם באותו הזמן: על המסך אלימות קיצונית וברקע מוזיקה קלאסית. אלכס, שמתחיל להראות קצת אנושיות, לא מבין איך ניתן לערבב דבר כל כך "טהור" כמו מוזיקה קלאסית עם דבר כל כך חולני כמו אלימות - מה שגורם לכך שאלכס נתקף בחילה חזקה ורצון להקיא. מאותו הרגע, בכל זמן שאלכס חושב, צופה או חש משהו אלים, הוא נזכר באופן אסוציאטיבי על הגועל של הניסוי ובא לו להקיא. ומאותו הרגע... קובריק מתחיל לשחק ברגשותינו. פשוט כך. אלכס נהפך ליצור דחוי. הוריו מעדיפים מישהו אחר על פניו, הוא סופג מכות קשות מחבריו שנהפכו (באופן אירוני למדיי) לשוטרים ואחד האנשים, שאלכס נהג עימו באלימות בעבר, שם מוזיקה קלאסית בווליום גבוה, מה שגורם לאלכס לקפוץ מהחלון למוות. הצופה, שחש רגשי שנאה לאלכס עד עכשיו, פתאום מתחיל להזדהות עם דמותו ואפילו לרחם עליו. בנס (או שלא), אלכס ניצל ונשלח לבית החולים, שם הוא פוגש אישים חשובים שמברכים אותו. בסצנה האחרונה של הסרט אנו רואים אונס קריפי מול קבוצת אנשים צוהלים ואת אלכס אומר... "נרפאתי".
נכון. מוזר, הזוי, קריפי, עוכר שלווה, 'איך לעזאזל אפשר להתחבר לדבר הזה'. אז קודם כל, עליכם לזכור ש"תפוז מכני" יצא סך הכל בשנת 1971 - תחילת שנות השבעים. כן כן, סך הכל משהו כמו 20 שנה אחרי "להט לבן" שבו החשיבו אדם אלים כלא אנושי. אוכלוסיית הצופים לא הייתה רגילה לראות דברים כאלו על המסך, ובמיוחד לא בצורה כל כך קיצונית. אפילו היום יש אנשים שייסתיגו מלצפות בסרט הזה. אבל, מה לעשות, לקובריק כנראה הייתה תעוזה והוא החליט שכן להראות ולהפיץ את הסרט וזו אחת הסיבות שהוא נהפך לפולחן מדובר כל כך. אבל לא באנו לדבר על הסרט אלא על משמעותו.
משמעות הסרט היא, בשורה תחתונה, "לא ניתן לשנות את טבע האדם". האם זו ביקורת חברתית? יכול להיות. האם זו ביקורת אנושית? גם יכול להיות. האם זו ביקורת פוליטית? נחשו מה, כן, גם יכול להיות. "תפוז מכני" מתפלג להמון רבדים של ביקורתיות כלפי הסביבה דרך סיפור אחד. הניסוי הממשלתי בא בעצם לשלול מאלכס את זכות הבחירה שלו, וכאן כבר נכנסת שאלה פילוסופית: האדם, כידוע לנו, מורכב מקונפליקט אחד מרכזי. טוב או רע. במשך חייו של אדם ממוצע ישנם אלפי בחירות שהוא צריך לעשות, בין אם בחירות מהירות של שבריר שנייה ובין אם בחירות ממושכות שלוקחות פרק זמן ממושך בחיינו. אבל מה קורה כאשר הקונפליקט נהרס עקב שלילת הצד ה"רע" שבנו? על זה בדיוק "תפוז מכני" מדבר. אלכס מומר באופן טוטאלי. הוא נהיה תמים, לא אלים וילד כאפות. כל מי שרוצה להחזיר לו חוב ישן מוזמן. ומדוע? בגלל שהוא אדם שמורכב רק מטוב.
כן, זה מאד מוזר: הריאקצייה האנושית של כולנו לשאלה "אם הייתה לך הבחירה להיות רק טוב, מה היית עושה?" היא כמובן "כן! ברור שהייתי לוקח את ההזדמנות!". וזה מובן. ברור שאדם נורמאלי היה רוצה להיות רק טוב ולעשות רק דברים טובים. סטנלי קובריק מראה לנו באופן קיצוני כיצד הדבר לא יכול להיות, ומשמעות החיים היא בעצם הקונפליקט המתמשך הזה, של "כן? לא? כן? לא?".
כמו שכתבתי בתקציר, סופו של הסרט מסתיים בתוהו ובוהו. אלכס, שהתחיל כפושע, היה "אדם טוב" ולבסוף נרפא, מעורר ערבוביה שלמה של רגשות: בהתחלה שנאה ומייד אחר כך חמלה ורחמים. לאחר שאלכס אומר את השורה האחרונה בסרט, "נרפאתי", הצופה לא יודע אם לשמוח או לחזור למוד של השנאה. ולכן "תפוז מנכי" נחשב אצלי כאחד הסרטים המבלבלים ביותר שנוצרו.
 |
| אלכס בניתוח: האם ככה יש להשפיע על החלטות האדם? |
לסיכום: "תפוז מכני", סרט מאד קשה לצפייה ופורץ דרך, מתאר את האדם בצדדים קיצוניים: האלים והטוב. המסקנה האחת והברורה בסוף הסרט היא ש... את טבע האדם לא ניתן לשנות. לא משנה עם איזו חברה נסתובב, מי יהיה ראש הממשלה, מה תהיה הנטייה הפוליטית או כל דבר אחר. אתה זה אתה וקובריק גאון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה